Moed Katan 56

Kapitel 56

א <big>מתני׳</big> נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ר' ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות

1 DIE FRAUEN DÜRFEN AM HALBFESTE EINEN TRAUERGESANG ANSTIMMEN, NICHT ABER SICH AN DIE BRUST SCHLAGEN; R. JIŠMA͑ÉL SAGT, DIE SICH NAHE DER BAHRE BEFINDEN, DÜRFEN SICH AN DIE BRUST SCHLAGEN.

ב בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה וזה לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות

2 AN NEUMONDEN, AM ḤANUKAFESTE UND AM PURIMFESTE DÜRFEN SIE EINEN TRAUERGESANG ANSTIMMEN UND SICH AN DIE BRUST SCHLAGEN; ABER WEDER AN DIESEM NOCH AN JENEM DÜRFEN SIE EIN KLAGELIED ANSTIMMEN. IST DER TOTE BEGRABEN, SO DÜRFEN SIE WEDER EINEN TRAUERGESANG ANSTIMMEN NOCH SICH AN DIE BRUST SCHLAGEN.

ג איזהו עינוי שכולן עונות כאחת קינה שאחת מדברת וכולן עונות אחריה שנא' (ירמיהו ט, יט) ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה

3 WAS HEISST TRAUERGESANG? WENN ALLE ZUSAMMEN ANSTIMMEN. KLAGELIED? WENN EINE ANSTIMMT UND DIE ÜBRIGEN EINSETZEN, WIE ES HEISST: und lehrt eure Töchter ein Wehgesang und eine die andere ein Klagelied.

ד אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיהו כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו':

4 VON DER KOMMENDEN [ZEIT] ABER HEISST ES: vernichten wird er den Tod, für immer, und Gott, der Herr, wird die Tränen von jedem Angesichte wischen &c.

ה <big>גמ׳</big> מאי אמרן אמר רב ויי לאזלא ויי לחבילא

5 GEMARA. Was sagen sie? Rabh erwiderte: Wehe um den Dahingeschiedenen, wehe um den Verlust.

ו אמר רבא נשי דשכנציב אמרן הכי ויי לאזלא ויי לחבילא ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי

6 Raba sagte: Die Frauen in Šekançib sagen also: Wehe um den Dahingeschiedenen, wehe um den Verlust. Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Ist nur ein Zahn aus dem Gebisse fort, so tue man Wasser in den Kochkessel.

ז ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן עטוף וכסו טורי דבר רמי ובר רברבי הוא ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן שייול אצטלא דמלתא לבר חורין דשלימו זוודיה

7 Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Verhüllt und bedeckt euch, ihr Berge, denn er ist ein Sohn Hoher und Erhabener. Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Entleiht ein Prachtkleid für den Freien, dessen Vorrat zuende ist.

ח ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן רהיט ונפיל אמעברא ויזופתא יזיף ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן מותא כי מותא ומרעין חיבוליא

8 Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Er lief und fiel auf der Brücke, und borgen muß er. Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Unsere Brüder, die Kaufleute, werden an ihren Nestern untersucht. Ferner sagte Raba: Die Frauen in Šekançib sagen: Ein Tod ist wie der andere, schmerzhaft aber sind die Leiden.

ט תניא היה ר"מ אומר (קהלת ז, ב) טוב ללכת אל בית אבל וגו' עד והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דיטען יטענוניה דידל ידלוניה

9 Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Besser in ein Trauerhaus gehen &c. bis: und der Lebende nehme es sich zu Herzen, nämlich die Ereignisse beim Tode. Wer [andere] betrauert, wird betrauert, wer [andere] beerdigt, wird beerdigt, wer [andere] trägt, wird getragen, und wer [über andere die Stimme] erhebt, über den erhebt man sie.

י ואיכא דאמרי דלא ידל ידלוניה דכתיב (משלי כה, ז) כי טוב אמר לך עלה הנה וגו'

10 Manche sagen: Wer sie nicht erhebt, über den erheben sie andere, denn es heißt: denn es ist besser, daß man dir sage: Rücke herauf &c.

יא ת"ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור"ע אמר להם ר' טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר ר"ע ואני אחרון

11 Die Rabbanan lehrten: Als R. Jišma͑él seine Söhne starben, besuchten ihn die vier Greise, R. Tryphon, R. Jose der Galiläer, R. Elea͑zar b. A͑zarja und R. A͑qiba, um ihn zu trösten. Da sprach R. Tryphon zu ihnen: Wisset, daß er ein großer Gelehrter und in der Agada kundig ist; niemand von euch falle seinem Nächsten in die Rede. Da sprach R. A͑qiba: Ich [spreche] zuletzt.

יב פתח רבי ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה

12 Alsdann begann R. Jišma͑él und sprach: Seine Sünden mehrten sich, die Trauerfälle stürzten sich über ihn, und er belästigte seine Lehrer einmal und zweimal.

יג נענה ר"ט ואמר (ויקרא י, ו) ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים ק"ו ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת דכתיב (ויקרא ט, ט) ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה

13 Hierauf begann R. Tryphon und sprach: Eure Brüder aber, das ganze Haus Jisraél, sollen den Brand beweinen. Nun ist [wie vom] Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn dies von Nadabh und Abihu gilt, die nur ein Gebot ausgeübt haben, wie es heißt: die Söhne Ahrons reichten ihm das Blut, um wieviel mehr von den Söhnen R. Jišma͑éls!

יד נענה ר' יוסי הגלילי ואמר (מלכים א יד, יג) וספדו לו כל ישראל וקברו אותו והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב ביה (מלכים א יד, יג) יען נמצא בו דבר טוב כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה

14 Darauf begann R. Jose der Galiläer und sprach: Und ganz Jisraél soll ihn beklagen und begraben. Nun ist [wie vom] Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn dies von Abija, dem Sohne Jerobea͑ms, gilt, der nur eine gute Handlung ausgeübt hat, wie es heißt: weil an ihm etwas Gutes gefunden wurde, um wieviel mehr von den Söhnen R. Jišma͑éls! –

טו מאי דבר טוב ר' זירא ור' חיננא בר פפא חד אמר שביטל משמרתו ועלה לרגל וחד אמר שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל

15 Was war das für eine gute Handlung? – R. Zera und R. Ḥenana b. Papa [streiten hierüber]; einer sagt, er gab sein Amt auf und zog zur Wallfahrt hinauf, und einer sagt, er schaffte die Wachen ab, die sein Vater Jerobea͑m auf die Wege gesetzt hatte, damit die Jisraéliten nicht zur Wallfahrt gehen.

טז נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר (ירמיהו לד, ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך והלא דברים ק"ו ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה

16 Darauf begann R. Elea͑zar b. A͑zarja und sprach: In Frieden wirst du sterben und wie man über deine Väter, die früheren Könige, die vor dir waren, gebrannt hat, so wird man auch über dich brennen. Nun ist es [wie vom] Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn dies von Çidqijahu, dem Könige von Jehuda, gilt, der nur eine gute Handlung ausgeübt hat, indem er Jirmeja aus der Lehmgrube heraufholte, um wieviel mehr von den Söhnen R. Jišma͑éls!

יז נענה ר"ע ואמר (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידון] ואמר רב יוסף אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר

17 Darauf begann R. A͑qiba und sprach: An jenem Tage wird sich in Jerušalem Totenklage erheben, wie die Totenklage Hadadrimmons in der Ebene von Megiddo. (Hierzu sagte R. Joseph: Wenn nicht die Paraphrase dieses Verses, würde ich ihn nicht verstanden haben;

יח בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו

18 [diese lautet:] An jenem Tage wird sich in Jerušalem Totenklage erheben, wie die Totenklage um Aháb, den Sohn O͑mris, den Hadadrimmon, Sohn Ṭabrimmons, erschlug, und wie die Totenklage um Jošija, den Sohn Amons, den Pareo͑ der Lahme in der Ebene von Megiddo erschlug.)

יט והלא דברים ק"ו ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב דכתיב (מלכים א כב, לה) והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה

19 Nun ist es [wie vom] Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn dies von Aháb, dem Könige von Jisraél, gilt, der nur eine gute Handlung ausgeübt hat, wie es heißt: aber der König stand auf dem Kriegsplatze, den Aramäern gegenüber, um wieviel mehr von den Söhnen R. Jišma͑éls!

כ א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב (ירמיהו לט, ז) ואת עיני צדקיהו עור א"ל הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו

20 Raba sprach zu Rabba b. Mari: Es heißt von Çidqijahu: in Frieden wirst du sterben, und es heißt: und die Augen Çidqijahus ließ er blenden!? Dieser erwiderte: Folgendes sagte R. Joḥanan: Nebukhadneçar starb bei seinen Lebzeiten.

כא ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ביה ביאשיהו (מלכים ב כב, כ) לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב (דברי הימים ב לה, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה

21 Ferner sprach Raba zu Rabba b. Mari: Es heißt von Jošijahu: so will ich dich denn zu deinen Vätern versammeln, daß du in Frieden in deine Grabstätte eingebracht werdest, und es heißt: aber die Schützen schossen auf den König Jošijahu, worüber R. Jehuda im Namen Rabhs sagte, daß sie ihn wie ein Sieb [durchlöcherten]!?

כב א"ל הכי א"ר יוחנן שלא חרב בית המקדש בימיו

22 Dieser erwiderte: Folgendes sagte R. Joḥanan: in seinen Tagen wurde der Tempel nicht zerstört.

כג א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שנאמר (איוב ג, א) אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני

23 R. Joḥanan sagte: Die Tröstenden dürfen nichts sagen, bevor der Leidtragende seinen Mund geöffnet hat, denn es heißt: alsdann öffnete Ijob seinen Mund, und darauf folgt: da antwortete Eliphaz aus Teman.

כד א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר (איוב כט, כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

24 R. Abahu sagte: Woher, daß der Leidtragende obenan sitze? Es heißt: ich wählte ihren Weg, saß da als Haupt, saß da wie ein König in der Heerschar, wie einer, der Trauernde tröstet. –

כה ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב

25 ‘Tröstet’ heißt ja andere trösten!? R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Die Schreibweise ist jinaḥem.

כו מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו, ז) וסר מרזח סרוחים מרזח נעשה שר לסרוחים

26 Mar Zuṭra entnimmt es hieraus: Es soll weichen der Klageschrei der Hingestreckten; der Klagende ist Fürst der Hingestreckten.

כז אמר ר' חמא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר (ישעיהו סא, י) כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש

27 R. Ḥama b. Ḥanina sagte: Woher, daß der Bräutigam obenan sitze? Es heißt: wie ein Bräutigam mit priesterlichem Schmucke geziert; wie der Priester obenan, ebenso der Bräutigam obenan. –

כח וכהן גופיה מנלן דתנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא כא, ח) וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון

28 Woher dies vom Priester selbst? – In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Du sollst ihn heilig halten, bei jeder heiligen Handlung; er beginne zuerst, er spreche [bei Tisch] den Segen zuerst, und er erhalte zuerst eine gute Portion.

כט א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף

29 R. Ḥanina sagte: Die Trennung der Seele vom Körper ist so schwer,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel